פסק-דין בתיק ב"ל 49420-11-10

2.         מטעם התובע העיד הוא עצמו; הוא הגיש תצהיר עדות ראשית, ונחקר בחקירה נגדית על האמור בתצהיר. מצד הנתבע העיד החוקר אשר גבה את הודעת התובע, בה תיאר התובע בין השאר את תנאי עבודתו.

3.         לטענת התובע, הוא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח תביעתו. מטעם התובע הובא עד ללא אינטרס, מר גבי בן אבו, אשר הוכיח בצורה אשר אינה משתמעת לשתי פנים את טענותיו של התובע. הנתבע ו/או ב"כ התובע בחרו שלא להעיד את העד מטעם התובע, הגם שהגיע לישיבת ההוכחות, וזאת מטעמים השמורים עימם, להבדיל מהעד מטעם הנתבע (החוקר) אשר ב"כ התובע עמדה על זימונו.

            שילוב הראיות מטעמו זו בזו ומכלול התמונה העולה מהתביעה מצביעים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי יש להכיר בטענה לפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטאומה. ממקרא דו"ח החקירה, בשים לב למועד עליית התובע לארץ ולמידת הבנת  התובע את השפה העברית, עולה תחושה של ניצול עובדה זו על ידי החוקר, לרבות על ידי הכנסת מילים לפיו של התובע מבלי שהבינן בכלל ו/או כהלכה.

            כאשר עומת בעדותו החוקר מטעם הנתבע עם הדברים, הוא התחמק, ענה בציניות, ונתן הסברים יצירתיים ולא משכנעים.  

4.         לטענת הנתבע, התובע לא הניח תשתית עובדתית לפגיעה על פי הילכת המיקרוטראומה, וזאת בהיעדר תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן במהלך עבודתו. עבודתו של התובע כללה ביצוע מגוון של פעילויות בתדירויות משתנות.

            עיקר עבודתו של התובע הוא עבודה מקצועית כמהנדס, ולא הנסיעה עצמה. התובע היה נוסע ברכבים רגילים בכבישי הארץ הרגילים, ולא היו בנסיעותיו זעזועים או טלטלות.

            חוקר הנתבע העיד בצורה מהימנה, ולא נפל כל פגם בחקירתו של התובע על ידי החוקר כאמור בהודעתו.

            גם מעדותו בבית הדין עולה כי התובע ביצע פעולות מגוונות, והדבר תאם את עדותו בפני חוקר הנתבע.

דיון והכרעה

5.         תנאי להכרה בפגיעה על דרך מיקרוטראומה הינו הוכחת פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה נזק זעיר בלתי הפיך, עד שהצטברות הנזקים הזעירים מביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של התובע. המחשת הדבר נעשית תוך המשלה לטיפות מים הזולגות על אבן, ועם הזמן מחוררות בה חור.

"שימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך כבמטה קסם "מאמצים קשים" לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

ראה:

דב"ע (ארצי) מד/90-0 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז' 93.

יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה.

 ראה:

עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי (מיום 28.7.00).

ב פרשת אריה כספי נקבע, כי עבודתו של המערער הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות הקשורות בגידול הפרחים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות. כפי שעלה מתצהירו של המערער שם, הוא ביצע "את כל העבודה הפיסית הכרוכה בגידול הפרחים, לרבות שתילה ... קטיף, מיון, אריזה, העמסה על משאיות.. ", וזאת לעיתים בכיפוף לעיתים בעמידה וכו'. משכך הם הדברים, נפסק שם כי עבודתו של המערער לא חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן זו לזו במהלך יום עבודתו.